האתגר נולד – עשרה יעדים אקזוטיים בשנה

את שנת 2017 פתחתי עם אתגר חלומי ולא מתפשר.

את העובדה שהחיים קצרים כולנו יודעים אבל כמה מאתנו עושים את מה שצריך כדי למצות אותם עד תום?

אני אומנם מגשים את חלומותיי במשך שנים ועושה זאת אולי יותר מרוב האנשים אבל לפתע שמתי לב כי אני תיכף בן 40.

ועוד רגע יהיה כבר מאוחר מידי לטפס על האוורסט, עוד רגע כבר יהיה "קר מידי", "רחוק מידי", "בלתי אפשרי" ואם לא אעשה זאת כעת כשאני יכול ובריא – לא אעשה זאת לעולם.
יש יותר מידי מקומות שבהם אני רוצה לבקר
ולמעשה גם אם אצא אל הדרך היום לא אספיק לבקר בכולם.
כך התקבלה אצלי ההחלטה להאיץ את הקצב שבו אני מגשים חלומות
ובשנייה שהמחשבה הזו חלפה בראשי – ידעתי שאין עוד סיבה לחכות ולו אפילו רגע אחד נוסף!
השנה זה קורה!
החיים קצרים מידי ויש לי יותר מידי חלומות להגשים.
השנה אני רוצה להגיע אל כל המקומות שאני חולם עליהם כבר שנים!

ו-ז-ה   מ-ת-ח-י-ל   ע-כ-ש-י-ו-!!!!

פעמים רבות החלטות מסוג זה מתגבשות אצלי במקלחת חמה! זה קורה ברגע אחד קצר
כמו תובנה, "נפילת אסימון" שאחריה הכל נראה לי ברור… העולם, המשמעות שלי חיי
לא יודע להסביר את זה אבל מרבית מהרעיונות הטובים ביותר שלי התקבלו מתחת לזרם המים החמים

נחוש בדעתי יצאתי מהמקלחת, התיישבתי ליד אשתי וסיפרתי לה על אתגר 10 היעדים האקזוטיים בפעם הראשונה.
עיניה נפתחו לרווחה ואחרי כמה שניות של הרהור היא פלטה: "לך על זה!"

כך החל אתגר 10 היעדים האקזוטיים להתגבש אולם הרשימה של יעדים שאליהם אני חולם להגיע היתה גדולה מידי. כמו כן התחלתי לגלות כי אל חלק מהיעדים מומלץ להגיע בעונות מסוימות בלבד, דבר שהחל לצמצם את הרשימה יותר ויותר.

מחוסר זמן לעסוק בכך באותו יום נתתי לעצמי הנחה זמנית והחלטתי לא לחשוב על כך יותר מידי כרגע אלא לקבוע רק את שלושת היעדים הראשונים שלי ולהתחיל איתם.

הסתכלתי על מפת העולם ולפתע הוא נראה גדול מידי.
אולם הגזמתי?
האם זה ניתן לעשייה?
האם זה חכם לעשות זאת עכשיו?
בדיוק עכשיו כשהעסק שלי כל כך מצליח ויש הרבה לקוחות שאותם אני מלווה בתהליכים שונים?

לבטים החלו לעלות למחשבותיי ופחדים החלו לכרסם בי.
לפתע מיליון שאלות צפו לפני השטח והתחלתי לשאול את עצמי:
מה יגידו לקוחותיי?
איך אוכל לנהל את העסק שלי כשאני מבלה כל כך הרבה ימים בחו"ל?
האם אני יכול להרשות זאת לעצמי?
במיוחד עכשיו שהשקעתי כסף רב כל כך בנדל"ן?
מה תגיד המשפחה שלי על ההחלטה הקיצונית הזו?
מתי אראה את אשתי ומה יהיה עם הזוגיות שלנו?

תשובות באותם רגעים לא היו לי
אולם בכל פעם שהסתכלתי על מפת העולם ועל התמונות מהמקומות שעליהם חלמתי
ידעתי שרעשי הרקע האלו לא ישקיטו לי את הלב.
יותר מזה – ניסיון חיי לימד אותי כבר אינספור פעמים
שכאשר אני מקשיב ללבי הכל מסתדר ואני מגיע בדיוק רב למקומות שאליהם אני אמור להגיע וכשזה קורה – אני גדל ומתפתח לעין ערוך.

ההתרגשות שחשתי בלבי כשהבטתי באריות של דרום אפריקה
בחופים הלבנים של האי הקסום זנזיבר
או בפסגת האוורסט שאביט בה כאגיע לבייס קמפ אחרי טיפוס של כמה שבועות
היתה גדולה מידי מכדי שאכבה את החלום הזה ואעלים אותו ממחשבותיי.

ההחלטה התקבלה וכעת נותר לי למצוא את הדרך איך עושים את זה!

שנת 2017 היא השנה שבה החלטתי ללכת ולהגשים את החלום האולטימטיבי שלי
אולי אפילו ניתן לומר כי בשנה זו החלטתי להפסיק לשמוע את רעשי הרקע שאני שומע
ולקבל את זה שמצאתי את הייעוד שלי ואת המטרה שלי בחיים לשנה הקרובה.
ברור לי שאין כל דרך שאבין מהן ההשלכות של ההחלטה הזו שקיבלתי
אולם ברגע שהחלטתי לקבל על עצמי שזו הדרך שלי נפרש בפניי נוף של שנה אחת.
אינני יכול לראות מה יקרה בסוף השנה או לאן הדרך תוביל אותי
אולם ההתרגשות שממלאת אותי כעת היא התשוקה לחיים עצמם ואין דבר הגדול ממנה.

אם אתם בורחים מהחלומות שלכם והגעתם לכאן
כולי תקווה שהסיפור שלי ייתן לכם את ההשראה
לצאת ולהגשים את עצמכם בשיא העוצמה.
אתם מוזמנים לכתוב לי לאורך המסע ולשתף אותי במחשבותיכם.
הידיעה כי אתם לוקחים חלק במסע שלי מחזקת את נפשי.
אני חש כמו אותם הרפתקנים מההיסטוריה שגילו ארצות,
היו הראשונים לדרוך בחופים בתוליים
וכל שנותר מהם הם המלים אותן כתבו כדי לתעד את מסעם בין דפי ההיסטוריה.

מאחל לי מסע מרתק ועוצמתי
בברכה
עמית אופיר